<h1>מרדכי סימן תרמ"ה</h1>
<h2>דף ג:</h2>
אבל כופה עליה כלי בשביל שלא תשבר ובפרק כירה (שבת מג א) א"ר יצחק אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת, ומוקי לה בצריך למקומו. ומטלטלו גם לכסות את הביצה. מכאן יש ללמוד דכלי שמלאכתו לאיסור כשהותר לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו יכול לטלטלו עד מקום שיצניעו שם דהא כלי שמותר לטלטלו לצורך מקומו שרינן ליה לטלטלו לכסות ביצה במקום שהיא.
ועוד ראיה מפרק כל הכלים (שבת קכד ב) דאמר רב הונא, שלא יגנב, טלטול שלא לצורך. איני והא רב כהנא איקלע לבי רב, ואמר להו אייתי שותא לכהנא וליתיב עליה, לאו למימרא, דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא. פי' שהיה צריך לטלטל שלא תגנב או לא תסרך ולא מצא לה היתר לטלטל אלא לצורך גופו לישב עליה. ומשני ה"ק להו שקולו שותא מקמי כהנא. פי' שהיתה על דרך בית המדרש והיה צריך לטלטל שיעבור דרך שם שזהו לצורך מקומו והותר להם לטלטל עד מקום שהצניעוה. וצ"ע כי רש"י פי' דצורך מקומו היה, ואיני יודע מנלן דטלטלוה להצניע.
כתב רבינו מאיר דאם חפץ או שום דבר מונח על מעות או על שאר מוקצה בשבת והוא צריך לאותו חפץ מותר ליטלו משם, כי דבר מוקצה אינו אסור אלא רק לטלטלו בשבת ממקום למקום אבל ליגע בו מותר. וכלי שמלאכתו לאיסור אם צריך לגופו או למקומו מותר לטלטלן, אבל לא עץ ואבן, אפי' אם צריך לגופן או למקומן אינו יכול לטלטלן בשבת מאחר שאינן כלי.
